פסק-דין בתיק ת"א 349-03

מבוא

1.         במועד הרלוונטי לתביעה, עסקה התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת") בייצור ושיווק מוצרי חלב וסויה. הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת") עסקה באותה עת בייצור סלטים, ממרחים, רטבים וקונפיטורות.

2.         בסוף חודש 12/02 נכרת בין הצדדים הסכם בע"פ לשיתוף פעולה ביניהם. חלק מפרטיו שנויים במחלוקת. הוחלפו טיוטות הסכם, אך אלה לא הבשילו לכדי חתימה על הסכם כתוב.

3.         לאחר שיתוף פעולה במשך מספר חודשים, נתגלעו בין הצדדים מחלוקות שונות בסופן, הנתבעת הודיעה ביום 30/6/03 לתובעת, על סיום ההתקשרות.

4.         כל אחד מהצדדים מטיל על רעהו את האחריות להפסקת ההתקשרות, טוען להפרת ההסכם ע"י משנהו ולנזקים שנגרמו לו במהלך ההתקשרות ולאחריה כתוצאה מן ההפרה.

טענות התובעת

5.         בכתב תביעתה ובכתב הגנתה לתביעה שכנגד טוענת התובעת, כי בתקופת ההתקשרות שימשה כסוכן, משווק ומפיץ בלעדי של מוצרי הנתבעת. התובעת פעלה לפיתוח וקידום מוצרי הנתבעת, חלוקתם לרשתות וחנויות פרטיות, אשר היו בקשר עם התובעת במשך מספר שנים.

התובעת השקיעה מאמצים ומשאבים רבים בסוכני מכירות, בהדרכתם ובניית המותג של מוצרי הנתבעת. כולם היו כרוכים בכח אדם ובהוצאות כספיות רבות וכבדות. כל זאת, בהסתמך על התחייבות הנתבעת לקיום הסכם ארוך טווח.

6.         כתוצאה ממאמצים אלה, התובעת רכשה פלח שוק נרחב עבור מוצרי הנתבעת, הכולל מספר רב של לקוחות התובעת בכל רחבי הארץ. הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה כבר בתחילת ההתקשרות ולא סיפקה מוצריה כמתחייב. מחדליה באו לידי ביטוי במכתבים שנשלחו אליה בתקופה שבין 20/2/03 ועד 20/5/03.

הודעתה של הנתבעת מיום 30/6/03 בדבר הפסקת ההתקשרות, מהווה הפרה בוטה של המוסכם בין הצדדים. הנתבעת סגרה בכך את קו הייצור של מוצרים שצוריאל התחייבה לספק ללקוחותיה.

7.         התובעת טוענת עוד, כי הנתבעת התעשרה על חשבונה במשך חודשים, נוכח קידום מוצריה ע"י התובעת תוך השקעת משאבים עצומים. הנתבעת הטעתה את התובעת והונתה אותה, בהסתמכה על קיומו של הסכם לטווח ארוך. הנתבעת גרמה לתובעת נזק כספי רב, הואיל ונותרה עם מוצריה של הנתבעת בלא יכולת לספק ללקוחותיה. בנוסף, הנתבעת גרמה לתובעת נזק רב למוניטין שלה, הואיל והפסיקה את ההסכם עם התובעת תוך שלקוחותיה מפסיקים להתקשר עמה ולרכוש ממנה את הסחורות של הנתבעת.

8.         התובעת עותרת לחייב את הנתבעת לפצות אותה בגין מניעת רווחים עד סוף שנת 2003, הוצאות לקידום מכירות מוצרי הנתבעת ובגין פגיעה במוניטין, בסכום כולל של 100,000 ש"ח.

טענות הנתבעת

9.         בכתב הגנתה ובתביעה שכנגד טוענת הנתבעת, כי כתב התביעה הינו תולדה של מכתב דרישה שהעבירה הנתבעת לתובעת ביום 30/6/03, כדי להקדים תרופה למכה, וליצור כלפי בית המשפט תמונת סרק, לפיה הנתבעת חייבת לה כסף.

10.       לגוף הענין נטען, כי ההסכם הופר ע"י התובעת. ההתקשרות עמה נבעה ממצגים שהציגה בדבר יכולת ההפצה, השיווק וקידום המכירות שלה, לפיה הפצת מוצריה של הנתבעת באמצעות התובעת תביא לעלייה מיידית של 50% בהיקף המכירות של הנתבעת, וגידול של 500% בהיקף המכירות בשנה האשונה. בפועל, מערך ההפצה של התובעת הקטין ביותר מ-70% את היקף המכירות של הנתבעת.

11.       מועד תחילת ההפצה נקבע ליום 1/1/2003. התובעת דחתה את המועד מספר פעמים בניגוד למוסכם. ההפצה החלה רק ביום 13/2/03.

12.       עם תחילת ההפצה ובמשך התקופה  בה התקיים ההסכם, התגלו כשלים חמורים במערך ההפצה של התובעת.

בנוסף, התובעת לא העבירה כספים לנתבעת כמתחייב מההסכם, סחורה בהיקף נרחב "נעלמה" ולא הגיעה לנקודות המכירה. התובעת התרשלה בניהול מלאי מוצריה של הנתבעת, עיכבה במחסניה מוצרים בעלי חיי מדף קצרים, לא טיפלה בסחורה באופן נאות והותירה כמויות גדולות של סחורה מחוץ למחסניה בשמש יוקדת.

בניגוד למוסכם, התובעת שיווקה סחורה של הנתבעת בחשבוניות של התובעת ולא של הנתבעת, ולא תמרצה את סוכניה לפעול לקידום מוצריה של הנתבעת. כתוצאה מהפרות אלה נגרם נזק למוניטין של הנתבעת ולאחר התראות רבות וכדי למזער את נזקיה, הנתבעת הודיעה לתובעת בחודש 4/03 כי אם לא יתוקנו ההפרות יופסק ההסכם. בחודש 5/03 התובעת הציעה כי ההסכם יבוטל. הוסכם כי פעולות ההפצה יחזרו להנתבעת בהדרגה.